היום כבר לא צריך לסבול מכאבים בצילום רחם

צילום רחם ברנטגן הוא בדיקה שגרתית לבירור אי פריון – אבל כזו שנחשבת לכואבת במיוחד. שיטה חדשה עושה שימוש באולטרסאונד ובקצף מפנק, ומגיעה לאותן תוצאות – ללא קרינה כלל ועם הרבה פחות כאבים. כל הפרטים

עופר מאיר

צעד קטן לגינקולוגיה, צעד גדול לנבדקות: ברפואת הנשים נעשים בשנים האחרונות מאמצים משמעותיים להפוך את הבדיקות

והטיפולים לידידותיים יותר למטופלות. לאחרונה הגיעה לישראל המילה האחרונה בתחום – צילום רחם חדשני שנעשה תוך שימוש בקצף נעים, לא כולל קרינה או חומר ניגוד יודי והוא הרבה יותר נעים לנבדקות בהשוואה לבדיקה הסטנדרטית.

בדיקת הדימות החדשנית – שעושה שימוש בטכנולוגיית אולטרסאונד מתוחכמת במקום בסדרה של צילומי רנטגן – מוצעת ב"מרכז לבריאות האשה" ברמת אביב – ומבוצעת בידי ד"ר ארנון אגמון, גינקולוג מומחה – הבדיקה מאפשרת לרופא לקבל בדיוק את אותו המידע שהיה מקבל מביצועה ברנטגן – ולמטופלת להנות מצילום שמבוצע במרפאת הרופא וכואב הרבה פחות, אם בכלל.

צילום רחם הוא בדיקת רנטגן שגרתית, המבוצעת כחלק מהליך בירור של בעיות בפריון. כדי שזוג יוגדר ככזה שסובל מאי פריון, הוא צריך לא להצליח להיכנס להריון במשך שנה, חרף קיום יחסי מין ללא אמצעי מניעה.

כ-10%-15% מהזוגות שמנסים להרות נתקלים בקשיים כאלו, ופונים לבירור רפואי – כיום יש פתרונות מצויינים לבעיות רבות שבעבר הלא רחוק לא הייתה להן תשובה. קצת פחות מחצי מהבעיות (40%) קשורות לאישה, מספר דומה לגבר (40%) ואילו היתרה (20%) כוללת בעיות משותפות או כאלו שנובעות מגורם לא ידוע.

בירור הבעיה אצל הגבר מתחיל בדגימת זרע שהוא נותן, ויכול להסתיים שם. אצל נשים הבירור מורכב יותר, והוא כולל, בדרך כלל: שיחה מפורטת עם הרופא במרפאה; בדיקת דם לרמת הורמונים; בדיקות כלליות לשלילת מחלות זיהומיות או אחרות; והדגמה אנטומית של איברי הרבייה באמצעות צילום רחם (ולעתים גם היסטרוסקופיה ולפרוסקופיה).

מדוע מבוצע צילום רחם?

הסיבה המרכזית לביצוע צילום רחם היא בדיקת תקינות החצוצרות, שכן לא ניתן להיכנס להריון ספונטני ללא חצוצרות פתוחות ומתפקדות. מדוע? המפגש בין הזרע לביצית (נאמר: "בית הקפה" שבו ייערך ה"דייט") מתרחש בתוך החצוצרה. אם בית הקפה "סגור" וזירת ההפרייה איננה נגישה – לא תוכל להתרחש הפרייה.

אבחון של חצוצרות חסומות בצילום הוא משמעותי בתהליך הבירור – גם כי הוא ימנע מהרופא לתת לנבדקת

טיפול תרופתי הורמונלי שאין לו סיכוי להצליח, אבל גם כי אם הוא יתגלה, הוא יאפשר להפנות את הנבדקת להפריה חוץ גופית.

הליך של IVF מצליח "לעקוף" את בעיית החצוצרה החסומה ולפתור אותה הלכה למעשה – באמצעות יצירת אלטרנטיבה מלאכותית ומוצלחת: במקום בחצוצרה, הזרעונים "פוגשים" את הביצית בתוך מבחנה במעבדה, שם הם הופכים לביצית מופריית ולאחר מכן מוחזרים לרחם.

השיטה המסורתית המקובלת לאבחון בעיה בחצוצרות היא ביצוע של צילום רחם במכון דימות באמצעות מכשיר רנטגן. הבעיה בשיטה היא שההחזר של קרני הרנטגן מהרקמות הרכות, כמו החצוצרות, איננו גבוה. כדי שהדימות ייראה היטב ויהיה אפשר להסיק ממנו מסקנות קליניות, הבודק צריך להשתמש בחומר ניגוד מסוג יוד, ש"צובע" את החצוצרות – כך שהן ייראו היטב בצילום.

היוד מוזרק אל חלל הרחם באמצעות קטטר – וסדרה של צילומי רנטגן עוקבת אחר המעבר שלו בחצוצרות. כך ניתן לדעת עד כמה הן פתוחות או לחילופין חסומות.

הנבדקות פחות מחבבות את בדיקת הרנטגן

הבדיקה המסורתית ברנטגן טובה מבחינה קלינית (אבחון מדוייק של חצוצרות חסומות/פתוחות ושל בעיות חצוצרתיות אחרות), אבל נחשבת לפחות מוצלחת בכל הקשור לנבדקות, שפחות מחבבות אותה.

זאת משום שהיוד שנעשה בו שימוש וטכניקת הביצוע גורמים לכאבים לחלק ניכר מהמטופלות – לעתים כאבים עזים, אפילו שעות לאחר סיום הבדיקה; סדרת הצילומים כוללת קרינה מייננת בשיעור של 3 צילומי רנטגן; והבדיקה אינה ניתנת לביצוע נוח במרפאת הרופא – אלא דורשת תיאום תור למכון רנטגן ולבישת מגני עופרת מיוחדים.

השם הרע שיצא לצילום רחם ברנטגן בקרב הנבדקות (ניתן לשמוע מטופלות המדווחות על "כאבי תופת" שהבדיקה גרמה להן) גורם לרבות מהן לדחות את ביצועה שוב ושוב – כדי להימנע מפרוצדורה לא נעימה ולנסות לחסוך לעצמן את חוסר הנעימות שלה ואת הכאבים הכרוכים בה.

פיתוח של מכשירי אולטרסאונד מתוחכמים וחדשניים ושל קצף מיוחד המשמש כמעין "חומר ניגוד" למכשיר האולטרסאונד – איפשר ליישם בישראל לאחרונה צילום רחם חדשני, מדוייק כמו בדיקת הרנטגן (ובמקרים מסויימים אף יותר), אבל כזה שלא כרוך בקרינה, עם רמת אי נוחות פחותה בהרבה בהשוואה לרנטגן וכזה שניתן לביצוע במרפאת הרופא.

הדימות החדשני מבוסס על מכשירי אולטרסאונד מהדור החדש, שהם 

חדים ומדוייקים במיוחד, ביחד עם הקצף הנעים שמורכב מג'ל על בסיס

 תאית, גליצרול ומים פיזיולוגיים. הקצף גורם לייצור של בועות קטנות ולהחזרה טובה של גלי קול. הדבר מייצר תמונה מדוייקת של החצוצרה, כך שהרופא יכול לראות האם ועד כמה הקצף עובר דרכה (כלומר: עד כמה היא חסומה, אם בכלל).

אחד ממבצעי הבדיקה החדשה הוא ד"ר ארנון אגמון, רופא נשים בכיר, שעיקר תחום עיסוקו אבחון טרום לידתי ואולטרסאונד במיילדות, גינקולוגיה ופריון. ד"ר אגמון מבצע את הבדיקה ב"מרכז לבריאות האשה" ברמת אביב.

אז ההבדל בין הבדיקה הישנה לחדשה הוא באמת כזה דרמטי?

"בהחלט! מחקרים שהשוו בין הכאב וחוסר הנוחות שחשות הנבדקות בצילום רחם ברנטגן לעומת הנוחות שבבדיקת אולטרסאונד – הגיעו למסקנות חד משמעיות, שקובעות כי הבדיקה החדשה הרבה יותר נעימה ונסבלת למרבית המטופלות. בפרסומים בספרות המקצועית, דיווחו המטופלות על הפחתה של 50% בממוצע בתחושת הכאב, בהשוואה לצילום רחם".

ובקליניקה?

"זה גם מאוד בולט, ונתוני המחקר ניכרים בפועל. שאלתי נשים, שביצעו בעבר צילום רחם וכעת נדרשו לבצע בדיקה חוזרת ובחרו לעשותה באולטרסאונד, על החוויה שלהן משתי הבדיקות – רובן דיווחו שהבדיקה החדשה באולטרסאונד הייתה נעימה ומוצלחת בהרבה, בהשוואה לחוויה הכואבת יותר של צילום רחם ברנטגן שעברו קודם לכן".

ד"ר אגמון אומר שמבחינתו כקלינאי, צילום רחם והדגמת אולטרסאונד שקולות לחלוטין ביכולתן לאתר בעיה בחצוצרות. "לצילום רחם ובדיקת קצף סיכוי זהה של 90% לזהות בעיה בחצוצרות", הוא מפרט.

דימות באולטרסאונד יכול לחסוך לנבדקת קרינה מייננת, כמו גם להפחית את הסיכוי שלה לסבול מכאבים כתוצאה מהבדיקה. פרט לכך, שיעור הסיבוכים בשתי הטכניקות דומים וקטנים, וכוללים זיהום בשיעור של 3:1,000 וסיבוכים נדירים יותר, כגון רגישות לחומר ופגיעה ברחם.

במחקר השוואתי שפורסם ב-2014 ב- Human Reproduction – אחד הז'ורנלים המובילים בעולם בפריון – בדקו החוקרים את רמת האבחנתיות של צילום רחם ברנטגן מול בדיקה באולטרסאונד (הנקראת בשפה המקצועית סונוהיסטרוגרפיה או sono-HSG בקיצור).

הרגישות (כמה נשים עם בעיות בחצוצרות יזוהו במדוייק) והסגוליות (כמה נבדקות עם שחלות תקינות יזוהו – ולא יאובחנו בטעות עם בעיה) שנמצאו לצילום רחם היו 94% ו-92%, ואילו של אולטרסאונד – 95% ו-93%.

הערכה שלמה ומקיפה

מעבר לתוצאות המדוייקות, ד"ר אגמון מסביר כי "הבדיקה אצלנו כוללת הערכה שלמה ומקיפה של אברי הרבייה, עם אולטרסאונד דו מימדי להערכת קיר הרחם והשחלות, צילום החצוצרות בעזרת קצף ייעודי וכן בדיקת אולטרסאונד בתלת מימד והיסטרוסקופיה וירטואלית על פי הצורך. ביצוע בדיקה מקיפה זו, מאפשר לבצע הערכה שלמה של אברי הפריון וחוסכת למטופלת בדיקות נוספות".

לבדיקה החדשה, המוצעת באופן פרטי ב"מרכז לבריאות האשה", ניתן לקבוע תור במהירות ובזמינות גבוהה. היא מתבצעת עד ליום ה-12 של המחזור. אסור לקיים יחסי מין מהווסת ועד לבדיקה, כדי להימנע מפגיעה בהריון פוטנציאלי. ניתן (ואף מומלץ) לקיים יחסים לאחר הבדיקה – מחקרים שנערכו אודותיה, הראו כי עצם קיום בדיקת האולטרסאונד 

מעלה את שיעור ההריונות 

הספונטניים (ללא טיפול) בחודשים שלאחריה.

הבדיקה החדשה היא בשורה של ממש לנשים, וממשיכה את המגמה 

בגינקולוגיה של התייחסות רכה ואנושית יותר לנבדקת, הלוקחת בחשבון לא רק פרמטרים קליניים – אלא נותנת מקום של כבוד לחוויה של הנבדקת ולתחושותיה.

כשם שבעבר היו גינקולוגים משתמשים במפשק (ספקולום) 

ממתכת שהיה קריר ולא נעים – וכיום אין אף גינקולוג שמכבד את עצמו שלא ישתמש בספקולום קצת פחות מאיים, עשוי פלסטיק – כך הבדיקה החדשה מאפשרת גם לנבדקת לעבור חוויה שאי הנוחות וחוסר הנעימות בה קטנים בהרבה, והכאבים שהיא מייצרת, אם בכלל, הם שמיים וארץ בהשוואה לכאבים העזים של צילום רחם ברנטגן.