הדברים החשובים שלא ידעת על סקירה מוקדמת: שלושה גינקולוגים בכירים מספרים

כמה איברים נבדקים בסקירה מוקדמת? (תלוי איפה מבצעים את הבדיקה) האם זה חשוב להיבדק אצל רופא מנוסה? (רק אם תוצאות מדוייקות חשובות לך) ואיזו הזדמנות חד פעמית נותנת הבדיקה? (טוב, בשביל זה כבר תצטרכי ממש לקרוא את הכתבה). שלושה גינקולוגים בכירים מומחים באולטרסאונד ישבו לספר לנו, בכנות ובפתיחות, על סקירת הריון מוקדמת, שמסתבר שהיא בכלל המצאה ישראלית (!!). כל מה שרצית לדעת

עופר מאיר

הריון הוא תקופה מרגשת ומלחיצה, מלהיבה וקשה ולעתים כאוטית ומבלבלת. כל אחת חווה את ההריון בדרכה, עם הקשיים וההנאות הייחודיים לה, אבל יש כמה נקודות ציון משמעותיות משותפות לכולן – אחת מהן היא הסקירה המוקדמת, בדיקת אולטרסאונד של העובר, הנערכת בין השבוע ה-13 ל-16.

נשים רבות (וגם גברים, בואו נודה על האמת) מגיעות לבדיקה בחשש, תוהות האם הן בחרו במקום הנכון וברופא המתאים לביצוע הבדיקה, כיצד היא תתבצע, האם זה יהיה לא נעים, מה עלולים חלילה לגלות בבדיקה ומה עושים לא עלינו עם ממצאים שנתגלו.

כדי לעשות סדר בבדיקה, כינסנו ב"מרכז לבריאות האישה" ברמת אביב שלושה מומחים בכירים לרפואת העובר וביקשנו מהם לענות על שורה של שאלות שכל זוג בהריון רוצה (וצריך) לדעת. בחרנו ברופאים מיומנים, מנוסים, נחשבים ומומלצים, הנחשבים לעילית הישראלית של הגינקולוגים שמומחיותם אולטרסאונד בהריון.

שלושתם – פרופ' שלמה ליפיץ המנהל של היחידה לאבחון טרום לידתי בבית החולים "אסותא" רמת החייל, רופא בכיר ביחידה לרפואת העובר ב"שיבא" ופרופסור בביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ד"ר מרדכי תמרקין מראשוני ומבכירי הרופאים המומחים בישראל בתחום האבחון הטרום לידתי ולשעבר מנהל יחידת הדימות הגינקולוגית ב"אסותא" ת"א וד"ר אלינה וייסמן-ברנר רופאה בכירה ביחידת האולטרסאונד ב"שיבא", לשעבר מנהלת יחידת האולטרסאונד ב"מאיר" ומרצה בכירה בפקולטה לרפואה בת"א – ענו בכנות ובפתיחות ולא הסתירו דבר. הנה השאלות והתשובות.

פרופ' ליפיץ
ד"ר תמרקין
ד"ר וייסמן-ברנר

סקירה מוקדמת היא באמת המצאה ישראלית?

אכן כן. האוכלוסייה הישראלית רוצה לדעת את המקסימום, הטכנולוגיה כאן מאוד מפותחת והתוצאה היא שאנחנו מובילים באולטרסאונד בעולם, ועושים יותר בדיקות בהשוואה לרפואה במערב. ברוב העולם מקובלת סקירת מערכות מאוחרת בלבד, בשבוע 18 עד 25.  

אז למה כאן אנחנו עושים סקירה מוקדמת?

בין שבועות 13 ל-16 (וליתר דיוק: שבוע 14 עד שבוע 15+3) העובר, למרות גודלו הזעיר – 7 ס"מ בלבד – כבר השלים את בניית המערכות שלו. בנוסף, הוא ממוקם בתוך האגן, מה שמאפשר נגישות חד פעמית קרובה אליו – ניתן בגישה נרתיקית להגיע למרחק של 1-3 ס"מ ממנו, ולראות בבירור פרטים עדינים. לאחר מכן הרחם צפוי לעלות מתוך האגן, וניתן יהיה להביט בעובר בעיקר דרך הבטן, ממרחק גדול יותר.

מה זה נותן לנו, מעבר לראייה הטובה יותר?

העובדה שהבדיקה נעשיית בשלב כה מוקדם, נותנת לנבדקת הרבה יותר זמן לקבל החלטות ולבצע פעולות. למשל, אם מתגליית בעיה שמצריכה בירור גנטי מורכב – יש זמן לברר ולעשות הכל בנחת. אם חלילה מתקבלת החלטה על סיום הריון – סיומו בשלב מוקדם יכול להתבצע בפרוצדורה מינימלית יותר (למשל באמצעות גרידה) וטראומטית פחות, בהשוואה לסיומו בשלב מתקדם יותר. בנוסף, הבדיקה נותנת לנו פלטפורמה להמשך מעקב ההריון, מן baseline: תמונה בסיסית, שתאפשר לנו נקודת ייחוס בעתיד.

יכול להיות שהבדיקה תורמת גם מבחינה רגשית?

אכן כן. בצד הרגשי, יש כאן הזדמנות מצויינת לשני בני הזוג לחוות את המפגש הראשון עם העובר שלהם. מהנסיון שלנו עולה שהיכולת לראות את העובר שלכם לראשונה בעיניכם היא מאוד מרגשת ומשמעותית בעיניי ההורים. כיום בני הזוג עומדים היום ליד המסך ומבקשים מהרופא הסבר על מה בדיוק רואים. זאת חוויה שמאוד מחברת אתכם להריון ולעובר.

יש הבדל בין בדיקה ציבורית לפרטית?

בהחלט. יש כמה הבדלים גדולים בין ביצוע סקירה מוקדמת בבית חולים או בקופה לבין ביצועה באופן פרטי, למשל ב"מרכז לבריאות האישה" ברמת אביב – קודם כל האפשרות לבחור רופא, לאחר מכן הזמן שמוקדש לבדיקה ומספר האיברים שנסקרים ולבסוף הציוד שנעשה בו שימוש.

נתחיל ברופא. עד כמה זה חשוב לבחור ברופא מנוסה?

בניגוד לצילום רנטגן של שבר מרוסק בעצם גדולה שקל מאוד לראות ולאבחן – אולטרסאונד עוברי דורש שנים רבות של לימוד, תרגול, מיומנות ונסיון, כדי להצליח להגיע לאבחנה טובה של פרטים, בייחוד של וריאציות פחות שכיחות. בסקירת המערכות נדרשת מהרופא מיומנות מאוד גבוהה ורופא מנוסה שביצע מאות ואלפי בדיקות יכול בקלות רבה יותר לאבחן בעיות או מומים בעובר.

אפשר לבחור רופא?

ברפואה הפרטית ניתן לבחור את הרופא המבצע ולקבוע אליו תור. לעומת זאת, ברפואה הציבורית, במרבית המקרים, אינך יכולה לבחור ברופא שיבצע את הבדיקה – בהחלט יכול להיות לך מזל ותקבלי מישהו מיומן ובעל נסיון. חשוב לזכור שמומים פחות שכיחים לא תמיד יאובחנו על ידי רופא צעיר או פחות מנוסה, ולכן לבחירת הרופא יש חשיבות גדולה מאוד בבדיקה זו. ככלל אצבע, בהחלט ניתן לומר שככל שתיבדקי אצל רופא מנוסה ומיומן יותר – כך יעלה הסיכוי לבדיקה מדוייקת יותר ויפחת הסיכון לטעויות או לפספוס ממצאים.

מה לגבי הזמן שמוקדש לבדיקה?

באופן טבעי, בדיקה פרטית אורכת זמן רב יותר והרופא מקדיש תשומת לב מיוחדת לכל נבדקת. הדבר מאפשר להורים לשאול כל שאלה שמטרידה אותם, לקבל הסברים מפורטים ולהתעכב על פרטים שונים. האווירה שהיא עוד יותר אישית וחמימה מכרגיל, מסייעת להפחית את החרדות שעולות מהבדיקה ולהשרות תחושות של רגיעה. בבדיקה פרטית יש לנו עוד יותר כלים כדי לייצר אווירה רגועה, למשל העובדה שאנחנו מחממים את הג'ל שמורחים על הבטן.

יש הבדל בין האיברים שנסקרים בבדיקה ציבורית מול פרטית?

בהחלט כן. לחברה הישראלית לאולטרסאונד במיילדות וגינקולוגיה יש הנחיות מפורטות לסקירה מוקדמת, הכוללות רשימה סגורה של איברים שצריך לבדוק, ולפיכך היא בדיקה מוגבלת. בבדיקה ציבורית בקופה או בבי"ח בודקים לפי הנחיות החברה לאולטרסאונד, ובמרבית המקרים לא מרחיבים. לעומת זאת, בבדיקה פרטית הרופא רשאי לעבור על כל האנטומיה של העובר במלואה, ובדרך כלל עושה זאת.

כמו מה למשל?

בבדיקה הציבורית הרופא לא חייב לספור אצבעות – הוא צריך לדווח רק על קיום עצמות ארוכות בגפיים העליונות והתחתונות וקיום כפות ידיים ורגליים (ללא אצבעות). בבדיקה פרטית נספרות אצבעות הידיים והרגליים של העובר – בדרך כלל זהו רגע מרגש שהוא אחד משיאי הבדיקה, כאשר האישה או בן הזוג סופרים ביחד עם הרופא את האצבעות על מסך האולטרסאונד. בנוסף, נבדקים איברים נוספים שאינם נסקרים בסקירה ציבורית, כמו חלקים שונים של המוח ושל עמוד השדרה, מסתמי הלב וכיס המרה.

מה לגבי המכשירים השונים שנעשה בהם שימוש?

המצוקה התקציבית שמערכת הבריאות הציבורית נמצאת בה איננה סוד, ויש לכך כמובן השפעה גם על הצטיידות בטכנולוגיה. ה"מרכז לבריאות האישה" רכש לאחרונה את המילה האחרונה של המכשירים בתחום, שנותנים תמונה חדה וברורה הרבה יותר מבעבר. הזינוק הטכנולוגי שמכשירי האולטרסאונד להריון עשו בשנים האחרונות הוא מדהים – אפשר, אולי, להשוות זאת לטלפון חוגה מיושן מול סמארטפון חדש – בשניהם אפשר להוציא ולקבל שיחות, אבל מדובר בהבדל של שמיים וארץ.

אולטרסאונד מהדור הישן (משמאל) לעומת הדור החדש. הרבה יותר חד ועשיר בפרטים. 

מה זה נותן בפועל?

הרזולוציה המתקבלת באמצעות המכשירים החדשים היא פנטסטית, מדובר בשיא הטכנולוגיה. זה גורם לכך שמתקבלת תמונה הרבה יותר חדה וברורה, שמאפשרת לרופא לזהות הרבה יותר בקלות ממצאים חריגים, פשוט כי הם הרבה יותר בולטים בתמונה. חוץ מזה, הדור החדש של המכשירים כולל אלגוריתמים מתוחכמים שמנתחים בזמן אמת את התמונה המתקבלת, מודדים פרמטרים שבעבר לא ידענו למדוד – ומתריעים על חריגות מהנורמה.

שורה תחתונה?

הטכנולוגיה החדשה, בידיים מיומנות, הופכת את האבחון להרבה יותר מדוייק ומקטינה מאוד את הסיכון לפספס חריגות. עם זאת, יש להדגיש שאפילו הבודק המיומן, המקצועי והמנוסה ביותר לא מתיימר להגיע ל-100% איתור, אבל בהחלט הסיכוי להתקרב לכך בבדיקה פרטית שנעשיית על ידי רופא מיומן באמצעות הטכנולוגיה החדשה הוא גבוה יותר.

מה לגבי תלת מימד?

המכשירים החדשים כמובן מאפשרים לקבל תמונה תלת מימדית. מבחינה קלינית טהורה, ברוב המקרים אנחנו לא נזקקים להדמיית 3D ומקבלים את כל המידע הדרוש מצפייה בחתכים בדו מימד. מבחינת ההורים תלת מימד יכול להיות מאוד משמעותי, ועשוי לתת לשני בני הזוג הזדמנות נהדרת לחוות באופן כמעט "ישיר" את המפגש עם העובר. כאשר העובר "מדגמן" ומדגים איך הוא מזיז את האצבעות או מפהק או שם אצבע בפה – זה בכלל יוצא מרגש ביותר, והזוג יוצא מהחדר עם "בוק" שאפשר לשמור ולהראות למשפחה.

וארבע מימד?

יש גם אפשרות לקבל מהבדיקה הפרטית סרטונים בארבע מימד, שממחישים בווידאו באופן ויזואלי מה קורה בבטן. זה משהו שיכול עוד יותר לעזור להורים להתחבר לעובר ולהריון ואנחנו שמחים לייצר להם סרטונים כאלו. זאת תוספת שמיועדת בעיקר להורים – לנו כרופאים ברוב המקרים אין צורך קליני להשתמש בכך, בדיוק כמו עם הדמיית 3D.

בסה"כ נשמע שסקירה מוקדמת יכולה להיות חוויה נחמדה.

בהחלט! אנחנו רוצים שהבדיקה תצא תקינה ואם אפשר שגם תעבור בכיף. מעבר לכך שהתנאים בבדיקה פרטית יותר מפנקים, כדאי לדעת שברוב הסקירות אנחנו לא מוצאים מומים או חריגות, גם בעין הכי מקצועית והכי מנוסה ועם הטכנולוגיה החדישה ביותר. המטרה של הבדיקה היא לא רק למצוא בעיות – אלא גם להגיד שהכל בסדר, העובר מתפתח היטב, הכל טוב ותקין, אפשר להמשיך ולהנות מחוויית ההריון.